חמישה חודשים לאחר שהאיום האיראני רוקן את מרכז העסקים של דובאי והבריח תיירים ומשקיעים, איחוד האמירויות מנסה לחזור לשגרה באמצעות מהלך כפול: חידוש הדרגתי של היחסים עם טהרן, לצד העמקת שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל וארה"ב.
לפי תחקיר נרחב שפרסם היום (שלישי) ה"פייננשל טיימס", מגדלי המשרדים בדובאי, שבהם עובדים אלפי בנקאים ומנהלי השקעות זרים, החלו להתמלא מחדש. ספינות סוחר שוב מובילות סחורות מנמלי דובאי לאיראן, והטיסות האיראניות הראשונות מאז פרוץ המלחמה התחדשו בשקט.
הרשויות החלו גם לאפשר את חזרתם של כ-20 אלף איראנים המחזיקים באשרת תושבות באמירויות, אך שהו מחוץ למדינה כשהמלחמה פרצה. בדובאי מתגוררים מאות אלפי איראנים, והמסחר עם הרפובליקה האיסלאמית הוא מרכיב חשוב בכלכלתה ובמעמדה כמרכז לייצוא מחדש.
ההפשרה מגיעה לאחר שאיראן שיגרה לעבר האמירויות כמעט 3,000 טילים וכטב"מים בחודשים הראשונים של המלחמה. רובם יורטו באמצעות מערכות הגנה אמריקניות, ישראליות, דרום קוריאניות ואוקראיניות, ובסיוע מטוסי קרב בריטיים וצרפתיים.
בגלי ההסלמה האחרונים שיגרה איראן טילים וכטב"מים לעבר בחריין, כווית, ירדן, קטאר, עומאן וסעודיה, אך נמנעה מתקיפה ישירה של האמירויות. ההבנות השקטות בין אבו דאבי לטהרן מחזיקות מעמד זה כחודשיים, אף שהפסקת האש בין ארה"ב לאיראן החלה להיסדק.
נשיא האמירויות, מוחמד בן זאיד, הפקיד את ניהול המהלך מול איראן בידי שלושה מאחיו: סגן הנשיא מנסור בן זאיד, שר החוץ עבדאללה בן זאיד והיועץ לביטחון לאומי טחנון בן זאיד, הנחשב לאחת הדמויות הפרגמטיות והמשפיעות ביותר בהנהגה.
הסימן הראשון להתקרבות היה שיחה בין מנסור בן זאיד למוחמד באקר קאליבאף, יו"ר הפרלמנט האיראני ואחד מאנשי המפתח בשיחות עם וושינגטון. השיחה התקיימה כשבוע לאחר השגת ההבנות בין ארה"ב לאיראן. בחודש שעבר שוחח עבדאללה בן זאיד לראשונה מאז פרוץ המלחמה עם שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י.

גורמים באמירויות טענו כי איראן היא שיזמה את פתיחת הערוץ. באבו דאבי הגיעו למסקנה כי המלחמה לא תביא בהכרח להפלת המשטר או להבסת משמרות המהפכה, וכי דחיית פנייה איראנית לשיחות תשאיר את המדינה חשופה לסבב נוסף.
לפי דיפלומטים ואנליסטים ששוחחו עם העיתון, בן זאיד קיווה בתחילת המערכה כי המשטר האיראני ויכולותיו הצבאיות ייחלשו באופן ניכר. לצד זאת, מנהיגי המפרץ חששו כי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ יסיים את המלחמה מבלי להפיל את המשטר, וישאיר אותם להתמודד עם איראן פצועה ותוקפנית יותר מעברו השני של המפרץ.
אבו דאבי הכחישה דיווחים שלפיהם העבירה לאיראן כספים או שחררה נכסים איראניים מוקפאים. עם זאת, גורמים במדינה הביעו עניין בהשקעות עתידיות באיראן בתחומי האנרגיה, הנמלים והלוגיסטיקה, אם המלחמה תסתיים והסנקציות האמריקניות והבינלאומיות יוסרו.
לצד ההתקרבות לטהרן, האמירויות מרחיבה את קשריה הביטחוניים עם ישראל. בשבועות הראשונים של המלחמה העבירה ישראל למדינה מערכות "כיפת ברזל" ואת מערכת הלייזר "מגן אור", שסייעו בהתמודדות עם מתקפת הטילים והכטב"מים.
מאז הוכפל גודלה של שגרירות ישראל באבו דאבי, והיא הפכה לאחת הנציגויות הדיפלומטיות הישראליות הגדולות בעולם. חברות ביטחוניות ישראליות הרחיבו את נוכחותן במדינה, והצדדים בוחנים שיתופי פעולה נוספים בתחומי הביטחון, הטכנולוגיה, הבינה המלאכותית, מתקני האחסון והנמלים היבשתיים.
למרות המתיחות שנרשמה ביחסים בשנים האחרונות, הנהגת האמירויות ממשיכה לראות בהסכמי אברהם, שנחתמו בתיווך נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, נכס אסטרטגי. בכיר אמירתי אמר לעיתון כי המלחמה הפכה את תפקידה של ארה"ב באזור לחיוני יותר, ולא לפחות חשוב.
המלחמה גם דוחפת את האמירויות לצמצם את תלותה במצר הורמוז. נמל ג'בל עלי, מרכז הסחר הגדול של דובאי, פעל בתקופות מסוימות בכ-10 אחוזים בלבד מהיקפו הרגיל בשל סגירת המצר בידי איראן. חברת DP World מתכננת להקים שני מסופים חדשים בפוג'יירה, לחופי מפרץ עומאן, שיאפשרו להעביר סחורות מבלי לעבור במצר.
חברת הנפט הלאומית ADNOC מאיצה את הקמתו של צינור חדש, שאמור להכפיל בשנה הבאה את יכולת ייצוא הנפט דרך פוג'יירה. יועץ הפועל בדובאי תיאר את המסר שקיבל מבכיר אמירתי: "נבנה תעלה לאוקיינוס ההודי אם נצטרך".







השיח בכתבה
תגובות
עדיין אין תגובות מאושרות. אפשר להיות הראשונים להגיב.