המפלגה החרדית החדשה שתיעלם ברגע האמת

מדי כמה חודשים עולה מחדש הרעיון להקים מפלגה חרדית חדשה, שתתיימר להציג חלופה לש"ס וליהדות התורה. שמות נזרקים לחלל האוויר, יוזמות זוכות לפרסום ונרשמת פעילות מסוימת ברשתות. אלא שלפחות לפי שעה, קשה לזהות מאחורי כל אלה תשתית פוליטית רצינית.

להערכתי, הסיכוי שמפלגה חרדית עצמאית תצליח הוא אפסי. הסיבה פשוטה. אין כמעט אפשרות שמסגרת כזאת תקבל את תמיכתם של גדולי התורה ומנהיגי הציבור החרדי. בלי התמיכה הזאת היא אולי תצליח לייצר כותרות, אך לא להביא ציבור משמעותי אל הקלפי.

המבחן האמיתי יגיע לקראת סגירת הרשימות. אם מועצות גדולי התורה ומועצת חכמי התורה יפרסמו מכתב ברור וחריף נגד הצבעה למפלגה חרדית שאינה ש"ס או יהדות התורה, באותו רגע ייעלמו רוב הדיבורים, התכנונים והקמפיינים. מועמדים פוטנציאליים ייסוגו, פעילים יתרחקו והיוזמה תתפרק עוד לפני יום הבחירות.

נציג חרדי שאינו פועל במסגרת הנהגה תורנית מוכרת יתקשה לזכות באמון הציבור החרדי. הוא לא יוכל להציג את עצמו כנציג הציבור בזמן שהוא מתמודד בניגוד לעמדתם של גדולי התורה. גם אם יימצאו אנשים שירצו להתמודד, קשה לראות ציבור משמעותי הולך אחריהם.

יש גם מחיר אישי ומשפחתי שכמעט אינו מוזכר בדיונים האלה. כל מועמד שיבחר להתמודד במסגרת חרדית שאינה נהנית מתמיכת גדולי התורה יצטרך להביא בחשבון את מעמדם של ילדיו, נכדיו ואולי גם בני משפחה נוספים במוסדות החינוך החרדיים.

במציאות הקהילתית הקיימת, מועמד כזה עלול לגלות כי בני משפחתו נדרשים לשלם את מחיר העימות הפוליטי שלו. קשה להעלות על הדעת שמוסדות המזוהים באופן מלא עם ההנהגה התורנית יתעלמו מהתמודדות פומבית הנעשית בניגוד להוראותיה. החשש הזה לבדו עשוי להספיק כדי להרחיק כמעט כל מועמד רציני.

אפשרות אחרת היא שילוב מועמד חרדי במפלגה כללית, כמו עוצמה יהודית, הציונות הדתית, מפלגה בראשות עופר וינטר או מסגרת פוליטית אחרת. תרחיש כזה בהחלט יכול להתממש, אך גם הוא טומן בחובו סתירה קשה.

אותו מועמד חרדי לא יוכל לתמוך בגיוס חרדים, בתחבורה ציבורית בשבת או בנישואים אזרחיים. מנגד, אם מפלגתו תקדם מהלכים כאלה והוא יישאר בתוכה, הוא יהפוך לעלה תאנה חסר השפעה. בשלב מסוים הוא ייאלץ לבחור בין עמדותיו לבין המשמעת המפלגתית, והסיום הסביר יהיה פרישה.

לכן, כל עוד אין שינוי בעמדת גדולי התורה, היוזמות להקמת מפלגה חרדית חדשה הן בעיקר הרבה אוויר ורוח. עדיין לא ברור מי עומד מאחורי חלק מהפרסומים, מהי התשתית הארגונית שלהם ומי בדיוק מוכן לשלם את המחיר האישי והציבורי הכרוך בהתמודדות כזאת.

אפשר לנהל קמפיין, לפרסם סקרים ולהפריח שמות, אך ברגע האמת הציבור החרדי יצביע למפלגות הנהנות מתמיכת מנהיגיו הרוחניים. כל השאר יישאר בגדר רעש פוליטי חולף.