מכה למפלגות החרדיות: נאסר לדווח מי כבר הצביע

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, קבע היום (שלישי) כי חברי ועדות קלפי ומשקיפים מטעם המפלגות אינם רשאים לדווח למפלגותיהם במהלך יום הבחירות מי מהבוחרים כבר הגיע להצביע.

ההחלטה צפויה לפגוע במיוחד במפלגות החרדיות, המפעילות ביום הבחירות מערכי המרצה נרחבים הנשענים על מידע המתקבל מהקלפיות. באמצעות המידע ניתן לזהות בזמן אמת מי מהמצביעים טרם הגיע לקלפי, לפנות אליו ולעודד אותו לממש את זכות ההצבעה.

סולברג קבע כי מידע הנוגע לעצם ההצבעה ולנסיבותיה, לרבות שעת ההצבעה וסוג הקלפי שבה הצביע הבוחר, הוא מידע פרטי המוגן מכוח חוק הגנת הפרטיות. בכלל זה נכלל גם מידע על הצבעה בקלפיות המוצבות בבתי חולים או בקלפיות המיועדות לאנשים המוגבלים בניידות.

לדבריו, דיני הבחירות אינם מעניקים לנציגי המפלגות סמכות להעביר את המידע לצורך פעילות מפלגתית. בהיעדר הסמכה מפורשת בחוק, השימוש במידע לצורך איתור מצביעים שטרם הגיעו לקלפי והמרצתם להצביע אסור.

ההחלטה ניתנה בעקבות פנייה שהגיש עו"ד שחר בן מאיר, שאליה הצטרפה הקליניקה להגנת הפרטיות באוניברסיטת תל אביב. בפנייה נטען כי נציגי מפלגות מעבירים באמצעות יישומונים מידע בזמן אמת על בוחרים שכבר הצביעו, ובכך מאפשרים למפלגות לזהות את מי שטרם הגיע לקלפי.

לטענת הפונים, הנוהג פוגע בזכות לפרטיות ובחשאיות הבחירות. במסגרת הדיון התבקשו סיעות הכנסת להציג את עמדתן. הליכוד, ש"ס ויהדות התורה טענו כי העברת המידע אינה מפרה את החוק, והציונות הדתית הצטרפה לעמדת הליכוד. יתר הסיעות לא הציגו עמדה לגופו של עניין.

סולברג הבהיר כי נציגי המפלגות נחשפים למידע על הבוחרים רק לצורך מילוי תפקידם בקלפי. לדבריו, העברתו למטה המפלגה לצורך המרצת מצביעים חורגת מהמטרה שלשמה נמסר, ולכן מנוגדת להוראות חוק הגנת הפרטיות.

בסיום החלטתו ציין סולברג כי ההכרעה משקפת את המצב המשפטי הקיים, ואינה קובעת מהו ההסדר הרצוי בעתיד. הוא קרא לבחינה מקיפה של היחס בין דיני הבחירות לבין דיני הגנת הפרטיות, במיוחד לנוכח ההתפתחויות הטכנולוגיות בשנים האחרונות.