מה שהחל לפני שנים כיוזמות מקומיות של פעילים חרדים בתוך הליכוד, הפך בשנים האחרונות לכוח פוליטי מאורגן שמושך את תשומת לבם של השרים וחברי הכנסת. לפי פרסום בחדשות 12, אלפי חרדים כבר מחזיקים בחברות בליכוד, ובמפלגה מעריכים כי ערב הפריימריז מדובר בקבוצות שיכולות להשפיע באופן משמעותי על הרכב הרשימה לכנסת.

אחת הדמויות המרכזיות במהלך היא יוסי רוזנבוים, חסיד קרלין, שנחשב לאחד הפוקדים החרדים הגדולים בליכוד. רוזנבוים החל לפעול במפלגה כבר בשנת 2004, תחילה באמצעות בני משפחה וחברים, ובהמשך הרחיב את פעילותו למעגלים גדולים בהרבה.

לדבריו, הקבוצה המזוהה עמו כוללת כיום אלפי מתפקדים. "אנחנו במספר של אלפים מאוד יפים. אני מרגיש שאני יודע להביא לקלפי כמה אלפים באופן חד משמעי", אמר בריאיון לחדשות 12.

חברי כנסת בליכוד מעריכים כי רוזנבוים מסוגל להביא בפועל לפחות כ-1,500 מצביעים לקלפי בפריימריז, מספר שהופך אותו לשחקן משמעותי במערכת שבה כל מועמד נאבק על עשרות אלפי קולות. תחת המעטפת שלו פועלות גם קבוצות המזוהות עם פעילים בארגונים כמו זק"א ואיחוד הצלה.

רוזנבוים מסביר כי מבחינתו לא מדובר רק ביצירת קשרים עם בעלי תפקידים, אלא בניסיון לבנות כתובת פוליטית חלופית גם עבור חלקים בציבור החרדי. "זה בעיקר לדאוג לילדים שלנו ולעתיד שלנו", אמר. לדבריו, מדובר בנושאי חינוך, הצלת חיים, גיוס והשתלבות, והוא סבור שהמפלגות החרדיות לא תמיד הצליחו לתת מענה מספק לשינויים שעבר הציבור החרדי בשני העשורים האחרונים.

המגמה אינה מוגבלת לקרלין. גם בחסידות סערט ויז'ניץ בחיפה פועל מפקד לליכוד, שנולד בין היתר מתוך רצון להשיג השפעה בנושאים עירוניים. גורמים בחסידות סיפרו כי לאחר שהתקשו לקדם צורכי מוסדות ומבנים מול העירייה, החליטו לנסות ולבנות ערוץ השפעה באמצעות שרים וחברי כנסת מהליכוד.

גם בקרב חסידי בעלזא קיימת פעילות ותיקה במפלגה. שורשיה במפקד שהוביל בעבר הרב שמשון אלבוים במסגרת פעילותו של משה פייגלין, וכיום מרכז את הפעילות בנו, שלמה אלבוים. לפי גורמים המעורבים במהלך, המטרה אינה להעביר מצביעים מהמפלגות החרדיות לליכוד בבחירות הכלליות, אלא להשפיע על זהות נבחרי הליכוד ועל עמדותיהם.

גם קהילת "כיסא רחמים", של הרב מאיר מאזוז זצ"ל, מחזיקה במפקד משלה ומזוהה בין היתר עם תמיכה בשר שלמה קרעי. לאחרונה הגיע שר הביטחון ישראל כ"ץ אל הרב צמח מאזוז, ראש הישיבה, לקבלת ברכה לקראת הפריימריז.

ההתפתחות הבולטת ביותר היא כניסתה של חסידות גור למשחק. החסידות, שבעבר נתפסה כרחוקה מאוד מפעילות פנים מפלגתית בליכוד, מציגה בתקופה האחרונה מגמה של התפקדות, עם שאיפה להגיע לאלפי מתפקדים.

מי שמרכז את הפעילות הוא אלעזר גורדון, חסיד גור המשמש כיועץ פרלמנטרי לח"כ אליהו רביבו. גורדון הסביר כי מבחינתו מדובר במהלך שנועד לייצר השפעה במקום שבו מתקבלות ההחלטות. "אין גורם היום במדינה שלא מחפש השפעה במפלגת השלטון", אמר.

לדבריו, כאשר אגודת ישראל נמצאת באופוזיציה יכולת ההשפעה שלה מוגבלת, בעוד הליכוד ממשיך להחזיק במוקדי כוח מרכזיים. הפעילות של דמויות חרדיות מוכרות בקרבת הליכוד, ובהן מוטי בבצ'יק, תרמה לדבריו גם ללגיטימציה של ההתפקדות בקרב מי שבעבר חששו ממנה מבחינה חברתית.

השפעת המפקדים כבר ניכרת ברשימות ההמלצה שמופצות לקראת הפריימריז. ברשימה המזוהה עם רוזנבוים מופיעים בין היתר אמיר אוחנה, אופיר כץ, מירי רגב, יריב לוין וחנוך מלויצקי.

מלויצקי הפך בשנים האחרונות לאחד מחברי הכנסת המזוהים ביותר עם קו אוהד לציבור החרדי וללומדי התורה. הוא התבטא נגד הדרישה ללימודי ליבה ואף קרא "להוריד ולהשפיל מבט" בפני לימוד התורה. לדברי רוזנבוים, קיימת דרישה משמעותית מצד מתפקדים חרדים להכליל אותו ברשימת המומלצים.

לפי ההערכות שהוצגו בפרסום, כ-7,000 חרדים נמנים כיום עם כ-140 אלף מתפקדי הליכוד. המספר כשלעצמו אינו מספיק כדי לקבוע את תוצאות הפריימריז, אך כאשר הקולות מאורגנים ומופנים לקבוצת מועמדים מוגדרת, כוחם גדל באופן משמעותי.

במערכת שבה מועמד עשוי להזדקק לכ-25 אלף קולות כדי להבטיח מקום ריאלי ברשימה, גוש מאורגן של כ-3,000 מצביעים עשוי להפוך לנכס פוליטי של ממש. בכירים בליכוד כבר מודעים לכך, ובחלק מהמקרים אף מתקבלים, לפי הפרסום, מסרים מצד גורמים בש"ס שמזכירים להם את כוחם של המתפקדים החרדים בתוך המפלגה.

השאיפה בקרב הפעילים היא להפוך את ההתפקדות החרדית לחלק קבוע מהמערכת הפנימית של הליכוד, בדומה לכוח שבנו במשך השנים קבוצות ההתיישבות בתוך התנועה. מבחינתם, אין מדובר במהלך חד פעמי לקראת פריימריז מסוימים, אלא בניסיון לבנות מוקד כוח חרדי בתוך מפלגת השלטון לטווח ארוך.