מסמך חדש של היועצת המשפטית לממשלה חושף את הפער הגדול בין העלייה במספר המתגייסים מבני הציבור החרדי לבין היקף המשתמטים והאכיפה בפועל. לפי הנתונים שהוצגו במסמך, כ-50 אלף מבני הציבור החרדי הוגדרו משתמטים, בעוד שמתחילת שנת 2026 הוגשו רק 34 כתבי אישום נגד חייבי גיוס חרדים.

המסמך, המסכם את שנת הגיוס 2025 ואת יישום פסק הדין בנושא גיוס בני הישיבות, מציג במקביל עלייה משמעותית במספר המתגייסים. בשנת הגיוס האחרונה התגייסו 4,298 מבני הציבור החרדי, לעומת 2,811 בשנה שקדמה לה, עלייה של כ-53%.

לצד הנתון הזה, היקף חייבי הגיוס שלא הסדירו את מעמדם נותר גבוה במיוחד. לפי נתוני צה"ל, 60,217 מיועדים לשירות ביטחון מכלל האוכלוסייה הוגדרו משתמטים, מהם כ-50 אלף מבני הציבור החרדי. בנוסף, בעניינם של כ-41 אלף מיועדים לשירות ביטחון הוצאו צווים לפי סעיף 12 לחוק שירות ביטחון, ומתוכם, לפי הערכת צה"ל, כ-31,600 הם מבני הציבור החרדי.

בסך הכול, לפי המסמך, ישנם כיום כ-101 אלף מיועדים לשירות ביטחון שהוכרזו משתמטים או שהוצא בעניינם צו לפי סעיף 12. מדובר בעלייה של כ-95 אלף לעומת הנתונים שהוצגו בסיום שנת הגיוס 2024.

אחד הנתונים הבולטים במסמך נוגע לאכיפה הפלילית. מאז 1 בינואר 2026 הוגשו 348 כתבי אישום נגד משתמטים משירות צבאי, אך רק 34 מהם נגד מי שלהערכת התביעה הצבאית הם מבני הציבור החרדי. בשנת 2025 כולה הוגשו 422 כתבי אישום, מהם 81 נגד חייבי גיוס חרדים.

בין 1 באוגוסט 2025 ל-22 ביולי 2026 נשפטו בדין מהותי בבתי הדין הצבאיים 679 חייבי גיוס מבני הציבור החרדי בגין היעדרות מן השירות שלא ברשות. במסמך מוסבר כי הירידה במספר כתבי האישום קשורה בין היתר לירידה במספר המעצרים בסביבה החרדית.

היועצת המשפטית לממשלה מותחת ביקורת ברורה על המצב. בסיכום הדיון נקבע כי האכיפה הפלילית במתכונתה הנוכחית אינה תואמת את המצופה מרשויות המדינה, וכי היא גורמת לפגיעה באכיפה האפקטיבית של חובת הגיוס, לאי מיצוי פוטנציאל הגיוס ולתוצאה שאינה שוויונית בין קבוצות האוכלוסייה.

במהלך השנה האחרונה ביצעה המשטרה הצבאית 860 מעצרים יזומים בכלל האוכלוסייה. בנוסף, 244 עריקים, משתמטים ודרושי בית דין עוכבו באקראי בידי משטרת ישראל ולאחר מכן נעצרו בידי המשטרה הצבאית. בצה"ל הדגישו כי יש צורך בהרחבת שיתוף הפעולה עם המשטרה ובהגדלת מספר הפעולות היזומות.

גם האכיפה במעברי הגבול זוכה להתייחסות נרחבת. לפי הנתונים שנמסרו מרשות האוכלוסין, במהלך השנה האחרונה עברו במעברי הגבול 1,528 בני אדם שהיו מוגדרים משתמטים או עריקים. יציאתם של 298 בני אדם נאסרה. המסמך מציין כי קיימים פערים בין הנתונים שבידי צה"ל לבין אלה שנמסרו מרשות האוכלוסין, ודורש להסדיר את סנכרון המידע בין הגופים.

בעקבות הנתונים, נדרשו צה"ל והמשטרה להעביר עד 30 באוגוסט עדכון הכולל תוכנית אכיפה שתיתן מענה לפערים בפעילות היזומה. בנוסף נדרש צה"ל להציג נתונים מלאים על חייבי גיוס שעברו במעברי הגבול, על המקרים שבהם אושרה יציאתם מהארץ ועל הקריטריונים להפעלת איסור יציאה ומעצר.

המסמך עוסק גם בצעדי אכיפה אזרחית-כלכלית. בין היתר נבחנת הרחבת השימוש במידע דיגיטלי שיאפשר למשרדי הממשלה לזהות חייבי גיוס שלא הסדירו את מעמדם. במסגרת הדיונים הוזכרה גם האפשרות לשלול הטבות שונות, ובהן זכאות במסגרת תוכנית הצהרונים "ניצנים", וכן נדרש המשך בירור בנוגע להשתתפות המדינה בתשלום שכר דירה.

לצד הביקורת, היועמ"שית מציינת לחיוב את העלייה במספר המתגייסים מבני הציבור החרדי ואת הצעדים שנעשו להרחבת מסלולי השירות. עם זאת, המסר המרכזי בסיכום חד: על המדינה להגדיל באופן משמעותי את היקף הגיוס ולהפעיל את כלי האכיפה באופן שוויוני, עקבי וברור.