לפני 31 שנה ביקש בנימין נתניהו, אז יו"ר האופוזיציה, אבטחת שב"כ. לא היה אז מודיעין קונקרטי שהצביע על איום חריג נגדו, אבל ראש הממשלה יצחק רבין שמע את הבקשה והכריע בפשטות: "הוא רוצה אבטחה, אז שתהיה אבטחה". כעת שולף בן כספית את הסיפור הזה מחדש, על רקע הסערה סביב בקשת האבטחה של גדי איזנקוט.

לפי כספית, בשנת 1995 פנה נתניהו לראש השב"כ דאז, יעקב פרי, וטען כי הוא מקבל התרעות על חייו. באותה תקופה ראש האופוזיציה עדיין לא היה חלק מרשימת סמלי השלטון המאובטחים דרך קבע בידי השב"כ.

פרי בדק את הטענה, ובפגישה נוספת סיפר לנתניהו כי נמצאו אמנם התרעות נגד אדם בשם "ביבי", אלא שהן התייחסו לרב גונדר אריה ביבי, שכיהן אז כנציב שירות בתי הסוהר.

נתניהו לא הסתפק בתשובה וביקש מפרי לערב את ראש הממשלה. פרי פנה לרבין, וזה, לפי הסיפור שמביא כספית, הכריע לאשר את הבקשה. בעקבות ההחלטה הוצבו לצד נתניהו שני מאבטחי שב"כ.

כספית מזכיר כעת את הפרשה על רקע בקשת אנשיו של גדי איזנקוט להצמיד גם לו אבטחה ממלכתית. בתחילה פורסם כי ראש השב"כ דוד זיני הוא שהחליט שלא להיענות לבקשה, אך כספית טוען כי מי שהכריע למעשה בסוגיה היה יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג.

לפי הדיווח, סולברג סבר כי הצמדת אבטחת שב"כ למועמד מסוים על בסיס מעמדו בסקרים עלולה לשאת משמעות פוליטית ואף להשפיע על האיזון בין המתמודדים בתקופת בחירות.

עוד נטען כי מאחר שלא הוצג מודיעין קונקרטי המעיד על איום חריג נגד איזנקוט, הוחלט בשלב זה שלא להצמיד לו אבטחת שב"כ. במקביל, הוגבר הכיסוי המודיעיני סביבו, והשב"כ מעניק סיוע למערך האבטחה הפרטי שלו. לפי כספית, למאבטחים אף אושרה נשיאת כלי נשק.

כספית מוסיף כי זיני עצמו הבהיר בעבר שבנושאים הקשורים לבחירות השב"כ פועל תחת סמכות ועדת הבחירות המרכזית. מבחינתו, זהו גם ההסבר לכך שההכרעה לא התקבלה רק בתוך השב"כ.