ראש המוסד לשעבר יוסי כהן חושף טפח נוסף מהמערכה החשאית שניהלה ישראל בלב איראן, ומספר כיצד המוסד השתמש לא רק במבצעים מורכבים ובסוכנים בשטח, אלא גם בפחד ובמלחמה פסיכולוגית כדי לגרום לאנשים המעורבים בתוכנית הגרעין האיראנית לנטוש את תפקידיהם.
בריאיון לפודקאסט "The General & The Journalist" של העיתון הבריטי "The Times", שפורסם בימים האחרונים, סיפר כהן כי אנשי ארגוני ביטחון בטהרן עזבו את תפקידיהם לאחר שהמוסד הבהיר להם שהוא יודע בדיוק מי הם ומה הם עושים.
לדבריו, במקרים מסוימים נשלחו פרחים לבתיהם ולבני משפחותיהם, בצירוף מסר אישי שהבהיר כי המוסד יודע שהם עוסקים בתוכנית הגרעין וכי מוטב להם להפסיק את פעילותם. כהן סיפר כי המסר השיג את מטרתו וכי חלק מהאנשים שאליהם פנה המוסד אכן עזבו.
כהן הסביר כי מבחינתו, עצם המוניטין של המוסד הוא נשק מבצעי. כאשר ניהל פעולות מחוץ לישראל, אמר, ביקש מאנשיו ליצור אצל האיראנים תחושה שכל אופנוע שנוסע ברחובות טהרן עלול להיות קשור למוסד. לדבריו, לעיתים די בתחושת החדירות ובפחד מפני הפעולה הבאה כדי להשיג תוצאה מבלי לבצע פעולה אלימה.

הריאיון עסק בהרחבה באופן שבו הצליח המוסד לחדור במשך שנים אל תוך המערכת האיראנית. כהן הדגיש את חשיבות המודיעין האנושי, HUMINT, לצד סייבר ואמצעים טכנולוגיים, וטען כי סוכן אנושי שמצליח להגיע לעומק המערכת יכול לספק יכולות ומידע שאין להם תחליף באמצעים טכנולוגיים בלבד. בפרק הוקדש חלק נרחב לשאלה כיצד מגייס המוסד סוכנים ופועל מאחורי קווי האויב.
כהן התייחס גם למבצע הביפרים נגד חזבאללה ולתפיסה המבצעית שעומדת מאחוריו. לדבריו בעבר, שיטת "הציוד המותאם", שבמסגרתה היריב מקבל לידיו ציוד שנראה תמים אך עבר מניפולציה מודיעינית, פותחה במוסד כבר לפני יותר משני עשורים ונעשה בה שימוש גם נגד חזבאללה. כהן הציג את מבצע הביפרים כדוגמה לתפיסה רחבה בהרבה, שבמרכזה החדרת ציוד אל מערכות האויב והפיכתו לכלי מבצעי.
ראש המוסד לשעבר דיבר גם על היחסים העמוקים בין שירותי המודיעין של ישראל ובריטניה. הוא טען כי המוסד סיכל במהלך השנים היקף גדול של פעילות טרור על אדמת בריטניה ואף סיפר כי ראש MI5 לשעבר אמר לו כי הוא "ראוי לאוסקר" על פעילות הארגון. כהן אמר כי המוסד הציל "הרבה מאוד חיים" בבריטניה וקרא לממשלה בלונדון לזכור זאת גם על רקע הביקורת הבריטית על ישראל.

כהן מתח ביקורת חריפה על היחס לישראל בבריטניה וטען כי הממשלה הבריטית צריכה לתמוך בישראל כפי שישראל עמדה לצד בריטניה במאבקה בטרור. לדבריו, הביקורת על ישראל עלולה לפגוע ביחסים בין המדינות, כאשר במקביל יהודים בלונדון ובמנצ'סטר מתמודדים עם תחושת חוסר ביטחון.
הריאיון, שנמשך כשלושים דקות, הוקדש גם לעתיד המשטר האיראני, לאפשרות של שינוי שלטוני בטהרן ולשאיפותיו הפוליטיות של כהן. אך דווקא התיאור הפשוט לכאורה של משלוחי הפרחים ממחיש את אחת הנקודות המרכזיות שעליהן ביקש ראש המוסד לשעבר להצביע: מבחינת המוסד, החדירה לאויב אינה מסתיימת בגניבת מסמכים או בחבלה במתקנים. המטרה היא לגרום לאנשי המערכת האיראנית להרגיש שגם בביתם, הרחק ממקום עבודתם, ישראל יודעת מי הם ומה הם עושים.








השיח בכתבה
תגובות