יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט נעם סולברג, קבע כי המפלגות לא יוכלו לקבל בזמן אמת מידע על זהות הבוחרים שכבר הגיעו לקלפי. ההחלטה צפויה להיות משמעותית במיוחד עבור המפלגות החרדיות, שבהן מערכי ההמרצה ביום הבחירות נשענים במידה רבה על מעקב אחר שיעורי ההצבעה והגעה ממוקדת לבוחרים שטרם הצביעו.

במערכות בחירות קודמות הפעילו המטות החרדיים מערכי שטח רחבים, שבמסגרתם נציגים ופעילים עקבו לאורך היום אחר ההצבעה וניסו לאתר מוקדם ככל האפשר מוקדים שבהם נדרשת המרצה נוספת. היכולת לדעת מי כבר הצביע ומי עדיין לא הגיע לקלפי אפשרה למקד את המאמצים בשעות הקריטיות של יום הבחירות.

כעת קובע סולברג כי מידע על זהות המצביעים לא יועבר למפלגות בזמן אמת. המשמעות היא שמטות הבחירות יוכלו לדעת מהו שיעור ההצבעה בכל קלפי, אך לא מי בדיוק כבר מימש את זכותו.

לצד האיסור, ועדת הבחירות תפרסם במהלך יום הבחירות נתוני הצבעה לפי קלפי לפחות ארבע פעמים. הנתונים יאפשרו למפלגות לזהות קלפיות ואזורים שבהם שיעור ההצבעה נמוך או גבוה, אך לא לנהל מעקב פרטני אחר בוחרים.

עבור יהדות התורה וש"ס מדובר בשינוי בעל משמעות מבצעית ניכרת. במגזר החרדי, שבו מערכי הבחירות בנויים על פעילות שטח אינטנסיבית, חלוקה לקהילות ומעקב צמוד אחר שיעורי ההצבעה, אובדן המידע הפרטני עשוי לחייב את המטות לשנות את שיטת העבודה ולהסתמך יותר על נתונים אזוריים ועל פעילות המרצה רחבה.