מסמך פנימי של "קרן עולם התורה", שנחשף הבוקר (שני) על ידי מרדכי הלפרין בגל"צ, מציג את ממדי מערך המימון הפרטי שהקימו אילי הון חרדים כדי לתמוך בעולם הישיבות בעקבות הפסקת תקציבי המדינה והסנקציות שנקשרו למשבר גיוס בני הישיבות.

לפי המסמך, בתוך שנה וחצי בלבד גויסו וחולקו יותר מחצי מיליארד שקלים לכ-1,450 ישיבות, כוללים ומוסדות תורה. הכספים נועדו להחליף חלק מהתקציבים שנעצרו ולהעניק תמיכה גם למוסדות ולבני ישיבות שנפגעו מהסנקציות.

המסמך מפרט את העברות הכספים החל מיולי 2024 ועד סוף דצמבר 2025, ומציג שקל אחר שקל את הסכומים שקיבל כל מוסד. מדובר בנתונים העדכניים האחרונים שהועברו לידי התורמים בתחילת 2026.

בראש הרשימה ניצבת ישיבת מיר בירושלים, שקיבלה בתקופה הזו 18,817,022 שקלים. במקום השני נמצאת ישיבת פוניבז' עם 13,222,478 שקלים, ובמקום השלישי ישיבת עטרת שלמה עם 13,091,545 שקלים.

ישיבת שיח יצחק קיבלה 9,105,876 שקלים, ישיבת חברון גבעת מרדכי קיבלה 7,384,974 שקלים, ונתיבות חכמה וולפסון קיבלה 6,039,937 שקלים.

בהמשך הרשימה נמצאת רשת הכוללים קול רינה, שקיבלה 4,930,605 שקלים, ישיבת תושיה בתפרח עם 4,908,370 שקלים, מוסדות בעלז עם 4,686,064 שקלים וישיבת בית מתתיהו עם 3,696,700 שקלים.

המסמך מלמד על הקמתו של מנגנון כלכלי רחב היקף, שפעל במקביל למערכת התקצוב הממשלתית ונועד לצמצם את התלות של עולם הישיבות בכספי המדינה. למעשה, בתוך תקופה קצרה הצליחו התורמים להקים מערך גיוס וחלוקה בהיקף של מאות מיליוני שקלים, שהוזרמו למאות רבות של מוסדות ברחבי הארץ.

לפי החשיפה בגל"צ, מאז סיכום הנתונים במסמך חולקו, על פי ההערכות, עוד כ-200 מיליון שקלים לכלל הישיבות והמוסדות. המשמעות היא שהיקף הכספים שהועברו באמצעות הקרן מאז הקמתה כבר גבוה משמעותית מהסכום המופיע במסמך שנחשף.

בקרוב צפויים התורמים המרכזיים של הקרן להתכנס במלון "סטאי" בטבריה. הכינוס מגיע לאחר תקופה שבה נשאו תורמים פרטיים בחלק ניכר מהנטל שנוצר בעקבות עצירת התקציבים.

עם זאת, לפי הלפרין, גם בקרב חלק מאילי ההון המשתתפים בגיוס הכספים נשמעים סימני דאגה באשר להמשך. חלקם הודו בשיחות עמו כי לא ברור כמה זמן יהיה ניתן להמשיך ולגייס סכומים כה גדולים, אם הפגיעה בתקציבי הישיבות תימשך.

הנתונים שנחשפו ממחישים את גודל המהלך שנבנה מאז קיץ 2024: מערכת מימון פרטית בהיקף של מאות מיליוני שקלים, שנועדה לאפשר לישיבות ולמוסדות התורה להמשיך לפעול למרות הפסקת חלק מתקציבי המדינה.