אוקראינה בחנה בחודשים האחרונים תוכנית חריגה בהיקפה שנועדה לשתק לפרק זמן ממושך את התעופה האזרחית במוסקבה, באמצעות נחילים של עד 1,000 כטב"מים קטנים וזולים מדי לילה. לפי תחקיר שפרסם מגזין "אטלנטיק", המטרה לא הייתה רק פגיעה נוספת בעומק רוסיה, אלא יצירת לחץ ישיר על האליטה המקורבת לנשיא ולדימיר פוטין, בתקווה שזו תדחוף אותו בחזרה לשולחן המשא ומתן.

התוכנית, שזכתה לשם הקוד "M&Ms", הוצגה לנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי במהלך החורף. לפי שני גורמים בעלי היכרות ישירה עם הפרויקט ששוחחו עם המגזין, אוקראינה ביקשה להרחיב את מערכת התקיפות שלה מעבר לבסיסים צבאיים, בתי זיקוק, צירי אספקה ומרכזים לוגיסטיים, ולהפנות נחילים של כטב"מים גם לעבר נמלי התעופה במוסקבה וסביבתה.

המטרה הייתה ליצור מצב שבו חברות תעופה בינלאומיות יחליטו כי הטיסה לבירת רוסיה מסוכנת מדי ויפסיקו את פעילותן. בשל הסנקציות המערביות נותרו כיום רק מספר מצומצם של חברות זרות שממשיכות לטוס למוסקבה, ובהן טורקיש איירליינס ואמירייטס. לפי אחד ממקורות התחקיר, ניתוק הנתיבים הללו היה אמור להכביד במיוחד על בכירים, אוליגרכים ואנשי עסקים רוסים שממשיכים להשתמש באיסטנבול ובדובאי כשערים לעולם.

המרכיב החריג ביותר בתוכנית היה הטכנולוגיה. הכטב"מים תוכננו לפעול באופן אוטונומי באמצעות מערכת ניווט המבוססת על בינה מלאכותית. בשיטה המכונה "התאמת מפות", מוזנים למחשב הכטב"ם מראש נתיב הטיסה ותמונות המטרה. במהלך הטיסה המצלמה משווה את השטח שמתחתיה למידע השמור במערכת, וכאשר האלגוריתם מזהה התאמה הוא יכול לכוון את הכלי אל המטרה ללא אישור נוסף של מפעיל אנושי.

לפי התחקיר, הפעלה רחבת היקף של מערכת כזאת הייתה יוצרת תקדים משמעותי בלחימה המודרנית. מדינות שונות, ובהן ארה"ב, כבר בחנו מערכות דומות, אך השימוש בנחילים אוטונומיים המסוגלים לאתר מטרות ולתקוף אותן ללא החלטה אנושית בזמן אמת מעורר שאלות משפטיות ומוסריות כבדות, במיוחד כאשר הפעילות מתבצעת בסביבת נמלי תעופה אזרחיים.

זלנסקי עצמו הביע הסתייגויות חריפות כששמע על התוכנית. לפי אחד המקורות, הוא חשש מאפשרות שכּטב"ם יפגע בטעות במטוס נוסעים, בעובדי נמל תעופה או באנשי צוות. למרות זאת, על רקע החיפוש אחר מנוף לחץ חדש על הקרמלין, הוא איפשר לצוותים להמשיך בהכנות במהלך האביב וראשית הקיץ. בין האפשרויות שנבחנו הייתה גם מתן התרעה מראש לחברות התעופה האזרחיות, כדי שיפנו מטוסים ויימנעו מהגעה לנמלי התעופה לפני תחילת התקיפות.

באמצע האביב כבר התקדם הפרויקט לשלב שבו קיבל את שם הקוד "M&Ms", שנבחר כמחווה למספר הגדול של הכלים הקטנים, הזולים והדומים זה לזה שנועדו להשתתף במבצע. לפי אחד הגורמים, כדי להתגבר על מערכי ההגנה הרוסיים היה צורך לשגר עד 1,000 כטב"מים בלילה אחד, ולחזור על הפעולה כדי לשמור את המרחב האווירי של מוסקבה סגור לאורך זמן.

מאחורי הפרויקט עמד שר ההגנה האוקראיני דאז מיכאילו פדורוב, שנחשב לאחד האדריכלים המרכזיים של מהפכת הכטב"מים האוקראינית. לפי "אטלנטיק", פדורוב הרכיב צוות של מתכנתים אוקראינים לפיתוח מערכת ההכוונה, ואף השיג מימון מבעלות בריתה האירופיות של אוקראינה לצורך ייצור המוני של הכלים האוטונומיים. חלק מהעבודה נשמרה בסוד אפילו מאנשים הקרובים אליו.

אלא שבחודש יולי פיטר זלנסקי את פדורוב במפתיע במסגרת טלטלה בצמרת האוקראינית, וההכנות למבצע נעצרו. פיטוריו של פדורוב עוררו הפגנות בקייב ובערים נוספות, ובהמשך הוא אף קרא לקיים בחירות בזמן המלחמה. השבוע אישר הפרלמנט האוקראיני את מינויו של יבגני חמרה לשר ההגנה החדש.

עתיד התוכנית נותר כעת לא ברור. אחד הגורמים ששוחחו עם "אטלנטיק" העריך כי ניתן להחיות את הפרויקט תחת צוות חדש, אך לדבריו יידרשו לכך כשלושה חודשים. בינתיים, התקיפות האוקראיניות שכבר מתבצעות בעומק רוסיה מצליחות מעת לעת להשבית זמנית את נמלי התעופה באזור מוסקבה, אך התוכנית שנחשפה נועדה להפוך את השיבושים הזמניים למצב מתמשך.

בלשכת זלנסקי לא אישרו את הפרסום. דובר הנשיא סירב להתייחס, ואילו גורם אחר בלשכה הכחיש את עצם קיומה של תוכנית להפעלת נחילי כטב"מים מבוססי בינה מלאכותית נגד נמלי התעופה וכינה את הטענה "שטויות מוחלטות". אותו גורם אישר כי אוקראינה מנסה זה זמן רב לגרום להשבתת נמלי תעופה ברוסיה באמצעות תקיפותיה, אך אמר כי לקייב עדיין אין אמצעי לחימה ארוכי טווח מדויקים ואמינים מספיק לביצוע תקיפות כאלה ללא סיכון משמעותי לאזרחים.